יהודה מצטרף לגרעין הכשרה בקיבוץ גבעת ברנר. במהלך ההכשרה הוא מגוייס לחטיבת גבעתי ומשתתף ב"מבצע יואב". בסיום המבצע הוא חוזר לגרעין, שמקים את קיבוץ רגבים. ברגבים הוא נישא לבבי, וב-1952 נולדת בתו הבכורה הגר. המשפחה הצעירה עוברת למעגן מיכאל, וכעבור כשנתיים יהודה ובבי מתגרשים. במעגן מיכאל יהודה עובד ברפת, אותה ינהל שנים רבות. ברפת יהודה מכיר את רוח'לה, עובדת חרוצה ויעילה. באווירה המיוחדת של עבודה בשעות לא שגרתיות נרקם ביניהם קשר רומנטי. ב-1959 יהודה ורוח'לה נישאים (כל אחד מהם בשנית). יהודה מביא לתא המשפחתי המוקם את הגר, ורוח'לה את ביתה אדוה. אל התא מצטרפת אנדרה, אותה מאמצת המשפחה המתגבשת. ביחד מביאים יהודה ורוחלה לעולם את רזיה, ובהמשך את רוית, תמיר ודותן.

בנוסף על שנותיו ברפת, שימש יהודה גם כמרכז עבודה, אקונום ורכז תרבות. בכל השנים האלה הוא גם משמש כצלם של הקיבוץ, מתעד בתמונות וסרטים את חיי הקיבוץ.

ב-1972, הוא יוצא עם המשפחה לשליחות בת שנתיים בשגרירות ישראל ברומא. כמזכיר ראשון של השגריר, תפקידו היה להעלות ארצה דרך איטליה יהודים מסורבי עלייה מברית המועצות. לאור הצלחתו בתפקיד הוא מתבקש ונענה לפניה לצאת לשליחות נוספת ב-1982. על פועלו באיטליה כתב מאוריציו מולינרי, העורך הראשי של la Repubblica, כי תרומתו של יהודה ליהודי ברית המועצות משפיעה עד היום על היחסים בין ישראל ורוסיה.

עם החזרה לקיבוץ ב-1985 עבד יהודה במפעל של הקיבוץ, פלסאון, וזאת עד לפרישתו לגמלאות.

​